בדיקות

מהי הבדיקה?
בדיקת קולונוסקופיה מתבצעת  באמצעות מכשיר קולונוסקופ שהוא צינור דק וגמיש , בקוטר של 11 מ"מ הכולל מצלמת ווידאו זעירה בקצהו. הוא מוחדר דרך פי הטבעת ומאפשר הסתכלות ישירה על המעי הגס וקצהו המרוחק של המעי הדק . בהתאם לממצאים ניתן לבצע באמצעותה שורה של פעולות כמו כריתת פוליפים, נטילת דגימות רקמה (ביופסיה), עצירת דימום והרחבת היצרויות. 

מה מטרת הבדיקה?
הבדיקה מבוצעת לצורך אבחון וטיפול במחלות מעי הגס וקצהו המרוחק של המעי הדק. 

מטרת הבדיקה לאתר במעי הגס פוליפים (בליטות בדופן המעי – גידולים שפירים-  שיכולות לגדול ועם השנים להפוך לגידול סרטני ), לאתר גידולים במעי הגס או למצוא תהליכים דלקתיים שונים במעי. 

קולונוסקופיה עושים כבדיקת מנע (ראה בהמשך ) וכבדיקה במסגרת בירור של כאבי בטן לא מוסברים,  דם בצואה , שילשול, עצירות חדשה  , אנמיה מחוסר ברזל, ירידה במשקל שלא מוסברת. 

קולונוסקופיה כבדיקת מנע 

החשיבות הגדולה של ביצוע קולונוסקופיה אינה בגילוי סרטן המעי הגס אלה במניעתו !

סרטן המעי הגס , המחלה ממארת השנייה בשכיחותו במערב ובמדינת ישראל (אחרי סרטן השד אצל הנשים וסרטן הערמונית אצל הגברים) .בניגוד לעשרות מחלות סרטן אחרות שקשה ומסובך למנוע את הופעתן , סרטן המעי הגס נחשב למחלה שאפר למנוע זאת משום שסרטן זה מתחיל בדרך כלל כפוליפ (גידול שפיר) שגדל במעי באיטיות ובמשך תקופה ארוכה . זיהוי והסרתו של הפוליפ השפיר בבדיקת קולונוסקופיה יכול למנוע היווצרות הסרטן אצל המטופל. 

לקולונוסקופיה יש חשיבות כבדיקת מנע למניעת התפתחות של סרטן מעי הגס. במהלך הקולונוסקופיה ניתן לאתר פוליפים ולכרות אותם בזמן  הבדיקה ובדרך זאת למנוע התפתחות של סרטן המעי. 

פוליפים כשלעצמם לא נותנים בדרך כלל שום סימן מוקדם ולכן העובדה שלא מרגישים תסמינים כלשהם לא אומרת שאין טעם לקולונוסקופיה. 

מכיוון שמעל גיל 50 יש עליה בשכיחות הפוליפים ההמלצה המקובלת היום ברוב העולם לעשות קולונוסקופיה החל מגיל 50 . במידה ויש גורמי סיכון אחרים בעיקר בני משפחה עם סרטן מעי הגס יש להקדים גיל הבדיקה לאחר התייעצות עם מומחה.

איך מתכוננים לבדיקה?
הכנה טובה לבדיקה היא חלק קריטי והכרחי  להצלחת הבדיקה. ההכנה לבדיקה מורכבת מתזונה (דיאטה) מתאימה ושימוש בחומרים משלשלים.

ההכנה מתחילה כ – 3 ימים טרם הבדיקה, אך עיקר ההכנה ביום שלפני הבדיקה..

קיימים מספר חומרי הכנה והבחירה ביניהם נקבעת ע"י הרופא ע"פ מחלות רקע  , גילו ונתונים רפואיים אחרים של הנבדק.

כל החומרים מחייבים מרשם רופא.

חייבים להקפיד על כל הוראות ההכנה כולל הפסקת טיפול תרופתי רלוונטי.

האם קולונוסקופיה כואבת?
החדרת המכשיר האנדוסקופי אכן יכולה לגרום לאי נוחות משמעותית ואף לכאב. לכן בדרך כלל נותנים לפני תחילת הבדיקה זריקת טשטוש לווריד. הזריקה משלבת חומר מטשטש עם חומר נגד כאב. המטופל ישן במהלך הבדיקה ומתעורר מיד בסיומה. 

אפשר לעבור את הבדיקה גם ללא תרופות טשטוש. הכאב בזמן הבדיקה תלוי בשילוב בין מבנה המעי (יש אנשים עם מעי מפותל יותר ולכן קשה יותר לבדיקה), ניתוחים קודמים בבטן (כל הצטלקות בחלל הבטן יכולה להקשות על הבדיקה), הטכניקה של הבודק וכן סף הכאב של הנבדק לכאב. יש מדינות בעולם בהם מקובל שלא לתת תרופות טשטוש לפני הבדיקה.

הרקע הרפואי של המטופל נבדק לפני הקולונוסקופיה. במידה ויהיה צורך בנוכחות מרדים או ביצוע קולונוסקופיה בהרדמה מלאה ההרדמה תבוצע כמובן על ידי רופא מרדים.   

כמה זמן אורכת קולונוסקופיה?
הבדיקה אורכת בדרך כלל כ-15-30 דקות . לעיתים יש בדיקות מורכבות שיארכו כשעה.  

מה הסיכונים?
בדיקת הקולונוסקופיה נחשבת לבדיקה בטוחה ומהימנה עם פרופיל סיכונים נמוך. 

כאב בטן, נפיחות ובחילות שכיחים לאחר הבדיקה, אולם הם קלים וחולפים מעצמם. הסיכון המרכזי של הבדיקה הוא דימום קל שנעצר באופן ספונטני מאזור נטילת הביופסיה או מאזור כריתת הפוליפ. בדימומים כאלה ניתן לטפל בדרך כלל ללא ניתוח. 

סיבוך נדיר (אך מוכר) הוא התנקבות של המעי (פרפורציה) – מצב חרום שעלול לסכן חיים, ודורש אבחון מהיר והתערבות ניתוחית דחופה.

 בנוסף יש לזכור שלכל  טיפול  בתרופות מטשטשות יש סיכון מסויים לדיכוי נשימה ,ירידת לחץ דם ותגובה אלרגית.

האם ניתן לעבוד ביום הבדיקה ומתי אפשר לחזור לעבודה ? 
מומלץ שלא לעבוד ביום הבדיקה. אפשר לעבוד ביום שלפני הבדיקה עד לשעות הערב המוקדמות.  אפשר לעבוד ביום שלאחר הבדיקה. 

 טפסי הסכמה לבדיקה 
בהגיעכם למכון הגסטרו לפני ביצוע הבדיקה, תתבקשו לחתום על טופס הסכמה לאנדוסקופיה של מערכת העיכול, ועל טופס הסכמה לקבלת טשטוש על פי המתחייב בחוק. בתחתית העמוד תמצאו העתק מדוייק של טופסי ההסכמה.  

איפה מתבצעת הבדיקה?

ד"ר שלו מבצעת  קולונוסקופיות  באסותא רמת החיל.